המקומי, העירוני, הלאומי והגלובלי 25 ומלאת חיים — התחילה להכיר את שכניה ולהתנדב במקום . אף שרצתה בשלב מסוים לעבור לגור מחוץ לשכונה, היא נשארה בה כי בעלה סירב לעבור דירה . בעלה של מתניה נפטר לפני שנים אחדות וילדיה הגדולים עזבו את הבית לאחר שנישאו . היא מתמודדת עם בדידותה היחסית באמצעות פעילויות ההתנדבות הרבות שבהן יש לה עדיין חלק פעיל, אם כי היא חוששת שתיאלץ לעבור לגור אצל ילדיה אם בריאותה תיפגע . סיפורה של אורנה אורנה נולדה ב- 1958 וגרה בשכונת התקווה כל חייה, מלבד עשרה חודשים שבהם גרה בגבעתיים . היא עזבה את גבעתיים אחרי תקופה קצרה כי הרגישה שם ניכור, ומכיוון שהתגעגעה לשמחת החיים שבשכונה . היא עובדת בגן ילדים ומתנדבת בפרויקטים חברתיים רבים . אורנה זכתה בתואר "אם השכונה" שהוענק לה בטקס מרגש כאות הערכה לפעילותה הפילנתרופית באזור . אף שלשכונת התקווה יש חשיבות רבה בחייה, והיא חלק מרכזי מזהותה, אורנה מתקשה כיום להרגיש בה ביטחון ושייכות בגלל המהגרים והפליטים הרבים מסודן ומאריתריאה שעברו לגור שם . סיפוריהן של רחלי וטלי ( אחיות ) רחלי בת ה- 37 גרה כל חייה בשכונת התקווה ובשכונת יד אליהו הסמוכה . ...
אל הספר