288 שפהַסמעד" . וצריך להביא לשינוי ובתוך כך לכונן את מוסדותיו הפוליטיים , אולם , בניגוד לשותפיו למפעל הציוני שהעדיפו כינונה של תשתית פוליטית חילונית 41 משוחררת מכבלים דתיים , כמקובל במסורת הפוליטית לאחר שפינוזה, הוא לא ויתר על האמונה במעורבות מלאה של האל בכל התהפוכות ההיסטוריות , הפוליטיות והמדיניות המתרחשות . תפיסתו את הרעיון הלאומי והמעשים הנגזרים ממנו קשורים היו לחוויה דתית עמוקה , ואולי יש לומר נבעו מתוכה , חוויה של אמונה באל כמי שמופיע בתוך המהלך 42 היהודי הגדול , היינו במסגרת החיים ההיסטוריים היהודיים ומתערב בה . הגדרת הזהות הלאומית של אצ"ג צמחה מתוך אמונה בהתגלות האלוהית ובחיבור המיוחל שבין עם ישראל לארצו ולאלוהיו , תוך כדי החייאתו של הסמל המרכזי של החיבור הזה — ירושלים . התודעה הדתית העמוקה היא שהשפיעה על הבנתו את המעשה הציוני . הסתר הפנים האלוהי בימים של גלות , ובמיוחד בימי מלחמת העולם השנייה והחורבן , וגילוים עתה בימים של מאבק לריבונות ולמלכות היו לכוח פועל ומשפיע על אצ"ג בהבנתו הן את הסיטואציה הלאומית והן את תפקידו במסגרתה . אצ"ג החזיק בתפיסת עולם טרנסצנדנטית והאמין כי למעשה...
אל הספר