198 "רחובות הנהר" : משורר, נביא, שליח והציבורי . לאורך מחזור השירים הזה בוחן אצ"ג את אופני ההתמודדות עם המוות, השכול והתשוקה למות . הוא בוחן אפשרות של מפגש עם עולם המתים, מנסה להשמיע את קולם, בודק את כוחם של האלם והדממה כתגובה לחורבן ומציע אפשרות של זיכרון והנצחה בבכי, בשיר ובגוף החי עצמו . מעל הכול ניכרת כאן המגמה להעמיד את המוות כנוכחות שאין לברוח ממנה אלא כנושא שיש להכילו . כמו בשירים שנזכרו קודם לכן, גם כאן התנועה בין עולמם הכללי של "קהילות הקודש בגולה" והמפגש עם עולם המתים היהודי הזה ובין עולם המתים הפרטי של המשורר, אביו, אמו ואחותו, מבטאים את המרחב המורכב שבתוכו יוצר המשורר . במרחב הזה מתרחש שיח של כאב, שבו הכלל מעצים את כאבו של הפרט, הפרט מייצג את חורבנו של הכלל, והיחיד כמו הרבים מעצבים את אופיו של העולם שבתוכו יש להמשיך ולהתקיים, כפרטים וכחברה . שלא כמו שירי המבוא, שירי המחזור הזה מעלים שאלות קיומיות, ואינם מציגים את הפתרון הלאומי כמזור ורפאות ליגון ולכאב . הפתרון בשירים הללו להתמודדות עם האובדן הוא תחילה בניסיון ליצור מרחב קיומי חדש בעולם המתים, בשמים . בניגוד לשירים אחרים אין...
אל הספר