סיכום

238 העצמית של מרכז האישיות, את נקודות הקיבעון של האגו, על מנת לצוד את המאגי ולהשתחרר . לשם כך הוא נוקט בפעולות ביזריות ומצחיקות לשם הצחקה עצמית שמשחררות את האני . השיגעון המבוקר ממוסס את מרכז האישיות הנוקשה, הסטטי, ופותח מבט משוחרר ומרוכך לעולם, שמפיק את "חֹמֶר-הַגֶּלֶם הַלֶּגִיטִימִי הַיָּחִיד" עבור היוצר . מותו הטרגי של אבידן, חולה, עזוב ומרושש, שיקף את יחסה האמביוולנטי של מדינת ישראל לשירה : גאווה על קיומה של שירה מופלאה ומנגד דיכוייה באמצעות תמיכות זעומות במפעלי השירה ובמשוררים . סופו העגום של אחד מגדולי משוררי ישראל הוא אחת הסיבות לכך שלאחר מותו זכה להתייחסות יצירתית רבה — הוא הפך למרטיר . משוררים רבים כתבו לאבידן שירי מחווה בעקבות הזדהות עם שירתו, אך גם עם סופו שמסמל את היחס הדכאני כלפי השירה, לדוגמה : דרור אלימלך ( ,1996 עמ' 86 - 87 ) , פנינה עמית ( 2002 ) , דבורה אמיר ( ,2003 עמ' 58 ) , אלישע פורת ( ,2005 עמ' 50 ) , מיכאיל גרובמן ( ,2005 עמ' 56 ) , תומר ליכטש ( ,2007 שירים ,330 453 ) , רפי וייכרט ( ,2008 עמ' 36 ) , ערן 13 הדס ( ,2010 עמ' 20 - 21 ) ועוד . לבסוף, המכלול הפרודי של...  אל הספר