האני והאחר

153 מלמעלה . ועוד, בתפישתו הנרקיסיסטית של אבידן לא ייתכן שותף נוסף, כגון, דובר נסתר, אשר יבוא בינו לבין שירתו . לא רק שאין מקום לישות מעין זו, אלא היא נתפשת כחולשה, כהסתתרות מאחורי עמדת דובר . אבידן מבכר את הישירות על פני הסתר פנים . שירת אבידן מעמידה את האגו של היוצר "בפני כל חישובים אחרים, כולל 5 האגו האבידני איננו רק האגו של המשורר, אלא אמונתו" ( גיטה אבינור 1965 ) . זהו גם האגו ההגמוני . אבידן יצר בתקופה, שבה האני ההגמוני בחברה הישראלית היה זהה לאני האבידני, כפי שזה עולה משירתו : מעמד בינוני, מערבי, אשכנזי, חילוני, ליברלי, שמאלני, יהודי, ישראלי, גבר, סטרייט, לבן, תל אביבי . האני והפרודיה הם דומיננטיים בשירתו ; הם מתלכדים ויוצרים אני-פרודי- הגמוני . ההגמוניה של האני והפרודיה מעניקות לשיר האבידני את החופש לבחון, להתנסות, להתפרע ואת עוצמתו הליבידינלית . חירות זו מאפשרת לאהבתו העצמית של האני להתבטא תחת ההסוואה ההומוריסטית, מה שהופך למנוע 6 האגו הפרודי של אבידן נטול רגשות אשמה ומודע לנרקיסיסטיות אדיר בשיר . שלו ולכן הארוגנטיות והשוללנות שלו אינן בהכרח מרגיזות, אלא הן גם מעוררות צחוק . ב...  אל הספר