92 ולומר, אבידן עושה שימוש רב בשיריו בממד הצליל : החל מהדיגום הפרודי 21 לאלתרמן, דרך חריזה וכלה בסונטים שבשני ספריו האחרונים . אבידן מגחיך סוגות וסגנונות מוסיקליים רבים : פזמון פופ, שיר עם, שיר לכת, שיר ערש, שירי להקות צבאיות, השיר כמוסיקה ספרדית, קאמרית, ערבית, ג'ז וכדומה על ידי ניגוד בין צורה לתוכן . לדוגמה, לעתים די בכותרת עצמה לעורר את הניגוד וההומור, כגון, "שיר-ערש לארמיה השלישית", שמגחיך את הצבא המצרי הנצור בסיני בסופה של מלחמת יום הכיפורים ( אבידן ,1978 עמ' 59 ) . חלק מהמוטיבציה הפרודית של אבידן לעסוק בממצע מוסיקלי הוא המשיכה לזוהר של עולם הרוק והפופ, וחלק אחר הוא ההכרה הכואבת, הילדותית, אך 22 בשיר "בוא נעלה על הגל", שהינו השיר האותנטית, שהוא לא יהיה כוכב רוק . הראשון מבין שניים במחזור "שתי הערות מפוארות על פער-הדורות", מתכתב אבידן עם ג'ימי הנדריקס ( אגדת רוק, גיטריסט וירטואוז, שבראשית שנות ה- 70 מת ממנת יתר ) דרך ג'ו, הדמות המרכזית בלהיט "הי ג'ו" של הנדריקס ( 1967 ) : הֵי, ג'ו, בּוֹא נַעֲלֶה עַל הַגַּל / בּוֹא נִשָּׁאֵר עָלָיו / עַד הַמָּוֶת וְעַדְבִּכְלָל . / / עָבַרְתָּ אֶת ש...
אל הספר