בפוליטיקה של הלשון

79 והשירה חשובים, מקובלים וחלק מהאליטה השלטת . הפוליטיקה היא שדה סמנטי אידיאלי למימוש התפישות הפרודיות של אבידן, כי היא משלבת מניפולציות ורושם מילוליים, ביצועיזם, כוח, דינמיות, חלופיות, פרפורמנס, אגו והומור . הפרודיה, כתחפושת, היא מדיום נוח לפוליטיקאי של לשון : אי אפשר לדעת מה הוא חושב באמת, ובמילים של אבידן, "אֵין זֶהוּת — יֵשׁ מַסֵּכוֹת" ( אבידן ,1978 עמ' 26 ) . לאור האמור לעיל, אין לראות במכלול השילוב של אסטרטגיות תרבות פופולרית בשירת אבידן ויתור על מעמדו של המשורר, כאדם עליון במובן הניטשיאני, אלא רוויזיה פרודית של מושג האליטה . מעמדו המכובד של המשורר נשמר, אך תחת כותרת אחרת : גיבור תרבות פופולרית . המשורר שומר על מעמדו האליטיסטי, אלא שזו אליטה חדשה, קרובה יותר להמון, היא חלק מהחיים ומשכנה איננו במקדש האולימפי, אלא בפאב, בפולקסוואגן, ברחוב וכדומה . אבידן מצהיר על ריבונותו באופן רשמי ופרודי בשירתו, כמו רודן או איל עיתונות המשתמש ברשת התקשורת שלו . הוא מזמין את עצמו לשיר-ריאיון, שנקרא "ראיון קצר", ובו הוא שואל ועונה בעת ובעונה אחת : " — הַאִם לְדַעְתְּךָ, אַתָּה רַשַּׁאי / לַעֲשׂוֹת ה...  אל הספר