פרק שני | לפני החוק : תנועתה של ריבונות מתיישבת 66 סמוך להר חצור, בשילה ההיסטורית ( על כביש רמאללה-שכם ) , וליד הכפר עין סיניא . הפינויים לא עברו בשקט בזירה הפוליטית : החוג לשלמות הארץ במפלגת העבודה תבע מראש הממשלה יצחק רבין ליזום משאל בקרב חברי התנועה בדבר החזרת שטחים, וכמאה תלמידי תיכון חתמו על עצומת סירוב ראשונה, שקראה ״אנו רואים את עצמנו פטורים מהחובה להפעיל כוח נגד יהודים, שכל חטאם הוא אהבתם העזה לארץ ולעם״ ( מעריב 1974 ) . לאחר שמונה ניסיונות נוספים להתיישב בסבסטיה, הצליחו חברי גוש אמונים בחנוכה תשל״ו להגיע להסכם פשרה עם הממשלה ולפיו יועברו למחנה הצבאי "קדום" הסמוך, מחנה אשר הפך לימים ליישוב קדומים . בריאיון לעיתון דבר הסביר שר הביטחון שמעון פרס כי הסכם הפשרה אינו כניעה של הממשלה ללחצי הגוש . ״החוק הוא בידי הממשלה - לא הממשלה בידי החוק״, אמר והוסיף : ״הממשלה היא לא רק ממשלת חוק, היא גם ממשלת התיישבות״ ( איזק 1975 ) . לדבריו, סמכות המדינה להפעיל כוח כדי לאכוף את החוק אינה מחייבת אותה להפעיל כוח בכל מקרה : ״למרות שהיו לנו שביתות בשירותים חיוניים שהקפיצו את כולנו״, הסביר, ״לא שמעתי ...
אל הספר