פרק ראשון: משטרת התרבות: השיטור והגבול

פרק ראשון | משטרת התרבות : השיטור והגבול 58 להיענות להם [ . . . ] הערבים מעריכים במידה רבה גינונים של טקס . לכן יש להקפיד בעת הופעה בפני אוכלוסייה ערבית על משמעת ועל גינונים של משמעת כמו הצדעות . כן לא יכנס נמוך בדרגה לבית לפני הבכיר ממנו, לא יקדים אותו בדברים, לא יחלוק עמו בדיחה, לא יתלוצץ "על חשבונו״ וכדומה . לדוגמא : מושל צבאי מסוים הפסיד את הערכת הערבים כאשר נהגו קרא לו בפני הערבים "יוסקה, דח׳ילק, זרוק לי את 33 המפתחות של המכונית" . החשש המתמיד של הכובש מפני הצחוק המלגלג של הנכבשים מופיע בלב סיפורו של ג׳ורג׳ אורוול "לירות בפיל" ( אורוול 2012 [ 1936 ] ) המבוסס על שנות שירותו של אורוול כקצין משטרה קולוניאלי בבורמה . הסיפור מגולל את קורותיו של שוטר סיור במולמיינג, אשר יום אחד נדרש לחסל פיל גדול המשתולל וזורע הרס במשכנות הילידים . הסיפור שופך אור על חיי היום-יום של השוטרים בקולוניות, המצויים בתחתיתה של ההיררכיה האימפריאלית, שנואים כמשרתי השלטון הזר אך אינם מכובדים במידה מספקת כדי להטיל מורא : ״כקצין משטרה הייתי יעד ברור להצקות בכל פעם שזה נראה מספיק בטוח לעשות זאת . כשאיזשהו בורמזי זרי...  אל הספר