פרק שמיני : עדות חיה : רגעים של פגיעה בכבוד האדם 245 יכלו לשחזר את ההון הסימבולי שלהם לאחר הטראומה כדי להשמיע קול, אך קול זה הוא קולם של רבים אחרים, שנותרים אילמים . תמה חשובה נוספת העולה מסיפורו של איילנד היא הבושה הכרוכה במצב החולי בכלל ובמחלות מסוימות, בייחוד אלה הקשורות לאיברים אינטימיים בפרט . זאת ועוד, במקרה של מחלות מסוימות הבושה איננה רק חוויה של המטופל ביחס לחברה, שפעמים רבות בורות ודעות קדומות מעצבות את יחסה למחלה, אלא שגם הממסד הרפואי לוקה בתסמונת "הבושה ההורגת" ( על הבושה ראו בפרק הרביעי ) . סרטן הערמונית הוא אחת המחלות עם "יחסי הציבור" הגרועים ביותר, משום שהיא מתקשרת לאין אונות ולחוסר שליטה במתן שתן ועומדת בניגוד לדימוי הגברי המקובל . איילנד משתף במה שרופאיו לא אמרו לו מפורשות, ולמעשה "לא מדובר" או מושתק, ולכן הוא בבחינת סוד : הפין נסוג אחורנית ומתקצר, אבל אין אף רופא בישראל שאומר את זה ( למטופלים ) [ . . . ] אין גבר בעולם שהנקודה הזאת לא מטרידה אותו [ . . . ] הוצאת הערמונית אומרת שאין שם זרע, גם לא נאמר שלא תהיה שליטה בשתן, לא נאמר שיש פגיעה בעצבי הזקפה ובתפקוד המיני . בא...
אל הספר