3 חוות־הדעת הפסיכיאטרית

מ ה ש ט י י ס ה י ב פ ס י כ י א ט ר י ה מ ש פ ט י ת 67 לעובדות, אך היא מכילה גם רכיב של פרשנות ושל הסקת מסקנות — "עדות סברה" . במאה השבע-עשרה קבע בית המשפט האנגלי את חיוניות עדות המומחה כשהיא מבוססת על מידע ועל נתונים שקשורים לעניין הנדון . חוות-הדעת הרפואית, שנועדה להוכיח "עניין שברפואה לביסוס טענה . . . ", מסייעת לבית המשפט לראות בצורה מקצועית את האירועים אשר על פיהם הוא יכול לקבוע את המסד העובדתי, ומקלה על הערכת הקשר הסיבתי במונחים של מדע הרפואה . "פירושה של קביעה כזאת הוא, למשל, כי מצב ב' התהווה כתוצאה מפעולתו של גורם א' וכו' ( . . . ) ומערכת היחסים ביניהם ניתנת להערכה . קביעת קשר עובדתי רפואי היא הצגת תזה בנוגע ליחס שבין המעשה, או מסכת הנסיבות, הפעולות או המחדלים, לבין התוצאה הנטענת" ( סהר, 2003 ) . בישראל, חלקן של חוות-הדעת הרפואיות מתוך כלל עדויות המומחים הוא גדול יחסית . ניתן לראות בכך גם ביטוי לחוק הקיים ( פקודת הראיות, ראו להלן ) אשר מגדיר מפורשות את המושג מומחה רק כאשר מדובר בתחום הרפואי . חשיבות זו של המומחה הרפואי משתקפת גם בסדר הדין האזרחי, בניסוח תקנה מיוחדת לעניין זה : ...  אל הספר