מבוא

אבל צביונה של העיר חדל להיות מוסלמי ‑ עות'מאני, והקהילה היהודית ואף הנוצרית בנו בנייני פאר בעיר העתיקה ומחוצה לה והשתלטו על מרחבים גדולים" . השינויים הדמוגרפיים 1840 ‑ 1914 על פי עבאס : יהודיםנוצריםמוסלמיםהשנה 000,31053,3056,40481 000,22000,5005,60781 000,52000,8000,90981 הנתונים לגבי ערב מלחמת העולם הראשונה : סה"כנוצריםמוסלמיםיהודים 008,06008,21000,7000,149891 000,07000,31000,21000,540191 הנתונים מתוך : רוברטו בקי ויהושע בן אריה ההיסטוריון מרדכי אליאב חקר את תולדות הקהילה היהודית בעיר בין 1815 ל ‑ 1914 . הוא חילק את מאה השנים הללו לשלוש תקופות : התקופה הראשונה, תקופת ההתחדשות : 1815 ‑ 1840 - מספר היהודים גדל מפחות מ ‑ 2,000 ל ‑ 5,500 נפש . התקופה השנייה, תקופת הצמיחה והגידול : 1841 ‑ 1880 - ירושלים היהודית גדלה פי שלושה, ומספר היהודים הגיע ל ‑ 16,000 נפש . היהודים מנו כ ‑ % 50 מכלל האוכלוסייה . התקופה השלישית, תקופת ההרחבה והביסוס 1881 ‑ 1914 - ירושלים היהודית הרחיבה את גבולותיה, ביצרה את מעמדה, כלכלתה וחייה הפנימיים . ב ‑ 1914 היהודים מנו 45,000 נפש . בתוך 100 שנים גדל היישוב היהודי ...  אל הספר