תעשייה, פיתחו את ענף הפרדסנות ועוד . במסגרת עלייה זו, הגיעו לארץ גם חברי תנועות נוער ויהודים מהשכבות הנמוכות . היהודים השקיעו בפיתוח כלכלת הארץ 153 מיליון ליש"ט : התנועה הציונית - הון לאומי - השקיעה 35 מיליון ליש"ט, החברות פיק"א, הדסה וההסתדרות הכללית השקיעו תשעה מיליון ליש"ט, ומשקיעים פרטיים שעלו לארץ השקיעו 109 מיליון ליש"ט . הרכב העלייה ומקומות התיישבותה קבעו את אופיו של הבית הלאומי . ההתיישבות החקלאית קבעה את מפת הבית הלאומי וגבולותיו והקימה תשתית חקלאית . הקיבוצים קבעו את מפת הארץ והמושבים תרמו להגדלת האוכלוסייה החקלאית ולתשתית החקלאית . ההתיישבות העירונית קלטה % 75 מההגירה . האוכלוסייה העירונית יצרה את המערכת הבנקאית, התעשייה, המסחר, התרבות והאקדמיה מצד אחד, וסיפקה כוח אדם למשק היהודי מצד שני . ערב מלחמת העולם השנייה הגיע המספר הכולל של העולים ל ‑ 186,000 והאוכלוסייה היהודית עלתה ל ‑ 404,000 נפש . למרות ההגבלות של "חוק הקרקעות" המנדטורי, הצליחו היהודים להגדיל את מפת היישובים . פרויקטים התיישבותיים בעמק חפר הוקמו בין 1932 ל ‑ 1947 28 יישובים ובהם אוכלוסייה של 8,000 נפש, רבים מהם...
אל הספר