היגרו מלבנון, מסוריה, מעבר הירדן וממצרים . סרג'יו דלה פרגולה העריך שההגירה הערבית הבלתי ‑ חוקית לא היתה זניחה, אבל גם לא היתה גורם משמעותי בגידול האוכלוסין . משה ברוור העריך שההגירה הערבית ‑ מוסלמית היוותה כשליש, בין % 25 ל ‑ % 30 . בקי קבע שההגירה החוקית הערבית היתה % 8 . 3 מכלל האוכלוסייה הערבית . רוברטו בקי ניתח את נתוני ההגירה החוקית ומצא שעל פי נתוני ממשלת המנדט, היקפה היה % 12 ( ועדת פיל ב ‑ 1937 ) ו ‑ % 4 ( על פי הסקר לוועדת האו"ם מ ‑ 1946 ) . הוא גם התייחס לבעייתיות של נתוני ההגירה . הסטטיסטיקות הרשמיות כללו רק הגירה חוקית, ואילו המפקדים התייחסו לאוכלוסייה דה פקטו . על גידול האוכלוסייה ניתן ללמוד מהנתונים דה פקטו . רוברטו בקי חקר את היקף ההגירה המוסלמית החוקית לארץ דרך שערי הכניסה מהים והאוויר וקבע ש ‑ % 2 . 96 מהגידול היה תוצאה של ריבוי טבעי ו ‑ % 8 . 3 היו מהגירה . אבל בקי הגיע למסקנה שהרישום של ההגירה החוקית המוסלמית היווה רק חלק ואולי אף לא את רוב תנועת ההגירה הזאת . על פי הרישומים של ממשלת המנדט, בין 1921 ל ‑ 1931 היתה הגירה שלילית ( עודף העוזבים על הנכנסים ) בשערים הרשמיי...
אל הספר