צמיחת מעמד של פלאחים אמידים מצד אחד ופרולטריזציה, מצד שני . פלאחים שנושלו מאדמתם בשל חובות למלווים בריבית ואריסים שנושלו מאדמתם עקב מכירת האחוזות ליהודים או נישול בשל חובות, הפכו לפועלים . כך הלך ונוצר בתקופת המנדט הבריטי פרולטריון שהיגר לערים . אבל מצבו של הפרולטריון היה טוב יותר ממצב הפרולטריון בתקופה העות'מאנית ובארצות ערב . ביטול שיטת המושאע יצר מעמד של פועלים בכפרים . ועדת ג'ונסון ‑ קרוסבי, שפעלה ב ‑ ,1930 קבעה שאחוז הפועלים בכפרים הגיע ל ‑ % ,29 ועל פי המפקד של 1931 האחוז היה % 25 . ב ‑ 1946 היה מספר הכפריים, על פי מחקרו של רוברטו בקי, 777,000 . רוב האחוזות עובדו על ידי אריסים ומיעוטם על ידי פועלים שכירים . מאחר שמשק החקלאי הממוצע לא יכול היה תמיד לכלכל את המשפחה של הפלאח, השלימו פלאחים את הכנסתם בעבודות חוץ בתקופות המתות של החקלאות . גם פלאחים בעלי משק קטן עבדו בעבודות עונתיות מחוץ לכפרם . מספר הפועלים הערבים ‑ מוסלמים - להערכת החוקרים, מעמד הפועלים היווה כ ‑ % 30 מכלל האוכלוסייה המוסלמית, אבל יש הערכות שונות לגבי מספרם . דוח של ועידת הפועלים הערבים מ ‑ 1910 הביא את הנתונים הבאי...
אל הספר