לארץ דלת אוכלוסין ואזורים רבים בתוכה, בעמקים, במישור החוף ובנגב היו דלי אוכלוסין או לא מיושבים כלל . מספר היישובים ירד מכ ‑ 2,000 בעת הכיבוש הערבי ‑ מוסלמי לכ ‑ 600 ‑ ,700 ורק בשלהי התקופה העות'מאנית עלה חזרה לכ ‑ 1,000 . רוב האוכלוסייה התרכזה באזורים ההרריים . מרבית שטחה לא היה מעובד ולא היה מיושב . זו היתה ארץ שוממה . באזורים דלי האוכלוסין היו 10 נפשות בממוצע לקמ"ר ובאזורים הצפופים היו 29 נפשות לקמ"ר . ד . מירידה דרסטית לגידול האוכלוסייה בארץ ישראל המערבית - בעת הכיבוש הערבי ב ‑ 640 היה בארץ רוב נוצרי בעיקר ממוצא סורי ‑ ארמי ופיניקי . בין הכיבוש הערבי ב ‑ 640 לכיבוש הצלבני ב ‑ 1099 היתה כאמור ירידה דרסטית במספר תושבי הארץ . מכ ‑ 2,500,000 ‑ 3,000,000 ערב הכיבוש הערבי ‑ מוסלמי, נותרו להערכת חוקרים רק כ ‑ 500,000 בתקופה הצלבנית ( 1099 ‑ 90 / 1260 ) . בתקופה הממלוכית ( 1260 ‑ 1516 ) היתה ירידה נוספת במספר התושבים, והאוכלוסייה בארץ ישראל המערבית מנתה בעת הכיבוש העות'מאני כ ‑ 123,000 . במאה ה ‑ 14 הפכו הנוצרים מהקבוצה האתנית ‑ דתית הגדולה ביותר לקבוצת מיעוט, והמוסלמים היו לקבוצה הגדולה בי...
אל הספר