ו. המוסלמים היו למיעוט בתקופה העות'מאנית (1516‑1918)

המוסלמים קטן ממספר היהודים . מספר היהודים גדל בשל העליות לארץ של יהודים בעלי נתינות עות'מאנית ואזרחי מדינות זרות . עבאס קבע שהעיר "שינתה את פניה והמוסלמים איבדו את בכורתם בה . אמנם היתה קבוצה של משפחות מוסלמיות שהחזיקו במשרות השלטוניות והמנהליות הבכירות בעיר כמו ראשות העירייה, אבל צביונה של העיר חדל להיות מוסלמי ‑ עות'מאני והקהילה היהודית ואף הנוצרית בנו בנייני פאר בעיר העתיקה ומחוצה לה והשתלטו על מרחבים גדולים" . השינויים הדמוגרפיים 1840 ‑ 1914 על פי עבאס : סך הכוליהודיםנוצריםמוסלמיםהשנה 000,31000,5053,3056,40481 000,22000,11005,4005,60781 000,24000,52000,8000,90981 ההיסטוריון מרדכי אליאב חקר את תולדות הקהילה היהודית בעיר בין 1815 ל ‑ 1914 . הוא חילק את מאה השנים הללו לשלוש תקופות :  התקופה הראשונה, תקופת ההתחדשות : 1815 ‑ 1840 - מספר היהודים גדל מפחות מ ‑ 2,000 ל ‑ 5,500 נפש .  התקופה השנייה, תקופת הצמיחה והגידול : 1841 ‑ 1880 - ירושלים היהודית גדלה פי שלושה ומספר היהודים הגיע ל ‑ 16,000 נפש . היהודים מנו כ ‑ % 50 מכלל האוכלוסייה .  התקופה השלישית, תקופת ההרחבה והביסוס : 1881 ‑ 19...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)