במילים אחרות, כמעט בו ‑ בזמן עם ההגירה היהודית הגיעו מוסלמים לאזורי ההתיישבות היהודית . פיטרס קבעה שב ‑ 1893 היו כ ‑ 92,300 ערבים בלבד באזורי השרון, העמקים, הכרמל והגליל המזרחי, היכן שהיו שטחי ההתיישבות היהודית בשנים שלפני קום המדינה . פיטרס קבעה גם שבמאה ה ‑ 19 היהודים היוו רוב בירושלים, טבריה וצפת . היא לא מנתה את הנוצרים כחלק מהחברה הערבית . הנתון שלה מתייחס לארץ ישראל המערבית והוא נמוך בהרבה מהערכות החוקרים . יהושע פורת וחוקרים נוספים חולקים על הנתון שהביאה פיטרס, לפיו מספר הלא ‑ יהודים באזורים שבהם נוצרה ההתיישבות היהודית בין 1882 ‑ 1914 היה כ ‑ 92,000 בלבד . היא הסבירה שהיא הניחה את מפת החלוקה של 1947 על מפת הנפות ( קאזות ) של ,1893 וכך זיהתה את האזורים ה"יהודיים", ה"ערביים" ואת האזורים הריקים שעברו לשליטה ישראלית ואזורים שעברו לשליטת ירדן . פיטרס הסבירה שלאחר מכן היא ניתחה את הנתונים וקבעה מה שקבעה . יהושע פורת הגיע למסקנה שהיא הגיעה למספר זה על ידי חלוקת שבעת המחוזות של פלשתינה לאזורים מצומצמים יותר, כפי שהיא תיארה בנספחים 5 ו ‑ 6 של ספרה . אבל, לדעת פורת הנתונים של פיטרס אינם ...
אל הספר