אחד הגורמים לגידול האוכלוסייה המוסלמית היה ההגירה המוסלמית לארץ בתקופה הממלוכית בעידודם של השליטים הממלוכים . מתוך התיאור אצל יהושע פרנקל מתברר שהגליל המערבי ואזור ירושלים, שהיו בעלי רוב נוצרי בתקופה הצלבנית, התרוקנו מנוצרים ואת מקומם תפסו מוסלמים . אבל, האוכלוסייה בכל האזורים היתה דלילה . האוכלוסייה המוסלמית התחלקה לעירוניים, כפריים ושבטים נוודים . השבטים הנוודים היו מיעוט מתוך כלל האוכלוסייה המוסלמית, שהיתה ברובה כפרית ומיעוטה עירונית . האזורים הכפריים שבהם התרכזו המוסלמים היו : השומרון, יהודה, אזור עזה והגליל . השבטים הנוודים נהגו לחנות באזורי המדבר או בעמקים שבהם היו ביצות ( עמק יזרעאל ובית שאן ) . הם עסקו בגידול צאן ובקר . מאחר שבאזור המדברי היה מרעה רק תקופה קצרה בחורף ובאביב, הם נהגו לנדוד עם עדריהם לאזורים המיושבים שבהם היה מרעה בשפע . הם רעו את עדריהם באזור עזה, ירושלים, השומרון, הגליל והכרמל . השבטים הטורקמנים היו בעלי עדרי בפאלו והעדיפו את עמק יזרעאל, בית שאן והחולה, על ביצותיהם, אם כי מקום חנייתם היה בשפלה הפנימית . האוכלוסייה המוסלמית, על פי המפקד העות'מאני מ ‑ 6 / ,1525 נ...
אל הספר