מבוא 17 ההתיישבות הקיבוצית נחשבה אידיאל חברתי, ורבים מהעולים הצעירים והבוגרים, לרבות ילידי הארץ, שהו בקיבוץ לפחות פרק זמן קצר : עליות הנוער, חֶברות ההכשרה ועוד . קיבוץ עין חרוד הוקם בתור מתכונת חדשה להתיישבות קולקטיבית, שבמרכזו עמד רעיון הקבוצה הגדולה . הוגה הרעיון היה שלמה לביא-לבקוביץ׳, איש העלייה השנייה, אשר עלה ארצה בשנת 905 , היה פועל חקלאי בפתח תקווה ובסג׳רה, חבר מפלגת הפועל הצעיר, חבר בתנועת השומר ומאנשי לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר נוכח לביא לדעת קבוצת כנרת . שתנועת הפועלים הארץ-ישראלית קטנה מדי וחסרת יכולת לקלוט את העולים העתידים לעלות ארצה אחרי המלחמה, הכין תכנית התיישבות ליישוב קיבוצי 4 גדול, שיספק לעצמו את כל צרכיו ויהיה יחידה כלכלית עצמאית במרחב . מאחר שהכיר מקרוב את אורח החיים בקבוצות השיתופיות הקיימות, דגניה וכנרת, הגיע למסקנה שקבוצה קטנה ואינטימית, הבוררת ובוחרת את חבריה בקפידה, לא תהיה מסוגלת להעניק פתרון לבעיית קליטת העולים החדשים בהתיישבות . לביא ראה צורך לשנות את צורת ההתיישבות מן היסוד ולהקים צורת התיישבות חדשה, בעלת מבנה שונה . הוא שלל את הקליטה בקבוצה הקטנה, הס...
אל הספר