סיכום

408 סיכום ההיגייני נועד לטפח אנשים בריאים, הוא נועד לעצב טיפוס מסוים של אדם . ׳האדם ההיגייני׳ היה אדם שהפגין יחס מסוים לגופו, לאנשים אחרים ולסביבה . כפי שהראה נורברט אליאס, פרקטיקות יום-יומיות טריוויאליות – שבין אדם לחברו, שבין אדם לעצמו ואף לחפצים שונים בסביבתו – מגלמות למעשה יחסים חברתיים . ׳ניקיון׳ בטקסטים ההיגייניים הוצג לא רק כתכונה המאפיינת את האדם עצמו, אלא כמעצבת את יחסיו עם סביבתו החברתית . ׳שליטה עצמית׳, כפי שתפסו אותה ההיגייניסטים, לא היתה רק שליטה של האדם בגופו, בדחפיו ובתשוקותיו, אלא גם הימנעות מהתנהגות בלתי צפויה שעלולה להפריע לאנשים אחרים, לחדור אל המרחב המוגן שלהם, לתפוס אותם לא מוכנים . דמות האדם המובלעת בטקסטים ההיגייניים היא של אדם הפועל באופן מבודד . נקי, מסודר, ממושמע ומציית להנחיות ההיגייניסטים, הוא – והיה זה ׳הוא׳ – הוצג כמי שמעצב את חייו בכוחות עצמו, הודות לכוח רצונו . השיח ההיגייני אשר סיפק הצדקות מדעיות לאידאל האנושי הבורגני הדגים היטב את הסתירה המכוננת בתשתיתו של אידאל זה : האינידיווידואל האוטונומי נדרש להכפיף עצמו למשטור מרחיק לכת של ההתנהגות ואורח החיים . מ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב