מעמדה האמביוולנטי של האחות כמתווכת תרבות

'חברה ומפקחת' 307 ברופאים בשירותי הרפואה הציבורית והסטטוס של האחיות הביאו להתפתחות סיעוד ציבורי עצמאי יותר מאשר בארצות הברית, שם נהנו העוסקות בו 92 מאוטונומיה ניכרת, והוא היה למודל במאבק להשגת מעמד של פרופסיה לסיעוד . ברכיהו נהג לציין את העצמאות היחסית של אחות בריאות הציבור בארץ ישראל . בשנת 93 כתב לאחיות בתי הספר על תפקיד האחות ברפואה הציבורית : ׳הגב׳ יודעת, כי בעוד אשר בחוץ לארץ חשיבות האחות היא בזה, שהיא מקשרת את הרופא עם בית התלמיד, מוסרת שם את הוראותיו ומוציאה לפועל את פקודות הרופא – הרי בארץ עבודת האחות היא יותר אישית, חינוכית, בלקחה עליה 93 מבחינת תפקידים אשר בתנאים נורמליים היה צריך למלא אותם הרופא׳ . שיקול הדעת הרפואי היתה הסמכות העליונה בבתי הספר ובמרכזי הבריאות בידי הרופאים, אך עבודתן השוטפת של האחיות היתה רחוקה מלהתמצות במילוי ההוראות שלהם . ׳סידור העבודה מבוסס אצלנו על עצמאות ידועה של האחיות׳, נאמר במכתב תשובה על שאלה של סאלד על עבודת התחנות . ׳הרופא אינו נוכח מדי יום ביומו, והאחות קיבלה הכשרה כזאת שהיא מסוגלה במקרים רגילים אצל הילדים בהתפתחות נורמלית לעוץ עצה בעצמה, והיא ...  אל הספר