246 פרק חמישי תנאי השינה אחד האיסורים החד-משמעיים בטקסטים של ההיגייניסטים היה על השינה המשותפת של שני אנשים ויותר באותה מיטה : ׳השינה במטה משותפת גורמת לא רק להפצת מחלות מדבקות אלא גם למחלות הלכלוך : כנמת, גרב ומחלות עור 140 אחרות . בדירה מלוכלכה מתרבים הפשפשים, הזבובים, היתושים וכו׳׳, כתב ברכיהו . אף שברכיהו ניסח את ההתנגדות לשינה המשותפת במונחים של הדבקה, הפרטת השינה היתה תהליך ארוך שראשיתו כבר במאה ה- 16 . בתהליך זה השינה הובחנה משאר פעילויות היום-יום : הוקצה לה מלבוש מיוחד, מרחב משל עצמה, והמיטה 141 במילים אחרות, הפרטת השינה האינדיווידואלית הפכה לדגם שצריך לשאוף אליו . היתה חלק מתהליך האינדיווידואציה של גוף היחיד, שהחל עוד לפני גילוי החיידקים . מסוף שנות העשרים – ראשית שנות השלושים הודגשו הסכנות הטמונות 142 ככל בשינה משותפת בכלל, ושל הילד וההורים באותה מיטה ובאותו חדר בפרט . שהתבססו הגישות הפסיכואנליטיות בטיפול בילדים, הרטוריקה ההיגייניסטית בנושא זה הפכה למאיימת . ברכיהו, למשל, כתב שמכיוון שהילדים אוהבים להעמיד פני ישנים ולהתבונן במעשי ההורים, חדר שינה משותף – אפילו אם יש מחיצה בין...
אל הספר