השיח ההיגייני – ניגודים מארגנים

18 פרק רביעי ושניהם הוצגו כסטטיים . הציונות, לעומת זאת, ייצגה את התנועה קדימה, ולמרות 36 מיקומה במרחב המזרחי, היא נתפסה כשייכת לזמן אחר . אולם מעמדו של העבר בשיח ההיגייני היה מורכב יותר . בשיח הציוני אפשר למצוא לפחות שני דגמים טמפורליים : האחד הוא הדגם הלינארי של רעיון הקִדמה, 3 במחשבה הציונית העבר התפצל לשתי תקופות עיקריות השני הוא דגם מעגלי . בהתאם לקשר בין העם לארצו : תקופת הגלות, שהתאפיינה במחסור ושקיעה, והעת 38 בשעה שדגם הקדמה העתיקה, שייצגה חיים עצמאיים במולדת ורוח לאומית גאה . התייחס בעיקר לעבר הקרוב, וראה בו צורת קיום שממנה יש להתנער ו׳להתקדם׳, פנה הדגם המעגלי אל העבר הרחוק וראה בציונות גילום מחודש שלו . התנועה הציונית לא ראתה עצמה רק כתנועת מתיישבים אירופית, אלא גם כתנועת שיבה – אל 39 וכך תוארו היהודים הטריטוריה כמו גם אל ההוויה התרבותית הלאומית המקורית . בשיח ההיגייני כאירופים המביאים עמם את הקִדמה למזרח, בין השאר בדמות היגיינה משופרת, ובה בעת כאחד מעמי התרבות העתיקים שפיתחו את התורה ההיגיינית במזרח ומשם ייבאו אותה למערב . הציונות היתה אפוא תנועה שבאה לכונן אירופה משופרת במזר...  אל הספר