השבחת הגזע היהודי

דגנרציה, רגנרציה וקולוניזציה 8 המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 0 השאיפה ׳לתקן׳ את היהודים לא היתה ייחודית לתנועה הציונית . יש להבחין בין הרטוריקה של ׳אדם חדש׳ בשירותה של תנועה פוליטית, לבין השאיפה לשנות את אורח החיים וההתנהגות כחלק מפרויקט מודרניזציה : האחרונה היתה משותפת לשורה ארוכה של שחקנים שביקשו לחולל מודרניזציה בקיבוצים יהודיים שונים, באירופה או מחוץ לה, גם אם היא לא היתה בהכרח עטופה ברטוריקה מהפכנית של ׳אדם חדש׳ . השוואה בין כתביהם של רופאים ציוניים בשאלת ׳תיקון היהודים׳ לאלה של רופאים יהודים לא ציוניים מעלה שאי-אפשר לכפות על עבודותיהם של הרופאים הציוניים אחידות או ייחוד, הן מבחינת אבחון הבעיות והן מבחינת הדרכים המוצעות לפתרונן . אף על פי שהשיח הרפואי על היהודים היה שיח פוליטי במובהק, אין לעשות רדוקציה של עמדות החוקרים בשאלות מדעיות לעמדותיהם בשאלות הפוליטיקה הלאומית בלבד ( גם בשאלות אלה הקו המבחין לא תמיד עבר בין ציונים ללא ציונים, אלא יכול היה לעתים לעבור בין סיעות שונות בתוך התנועה הציונית ) . עם זאת, אפשר לאפיין את עבודתם של הרופאים הציונים במקום המרכזי שתפסה בה שאלת ה׳ניוון׳ של ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב