היגיינה והיווצרותו של ׳האדם המודרני׳

הפרויקט ההיגייני 63 ובאופן ספציפי ריכוזו של הכוח הפוליטי והקניית המונופול על האלימות הלגיטימית למדינה . הוא זיהה בחברות המערב אירופיות תהליך שנמשך מאות שנים, של שינוי התנהגותם של האנשים : הם הפסיקו לתת ביטוי ספונטני לרגשות ולתשוקות והחלו להפגין שליטה עצמית הולכת וגדלה . בהדרגה נדחק כל מה שקשור לפונקציות הגופניות הטבעיות, ה׳חייתיות׳ של בני האדם, אל מאחורי הקלעים של החיים החברתיים, נכרך ברגשות דחייה ובושה, ונכפתה שתיקה ביחס אליו . אליאס הגדיר זאת כתהליך ׳עידון׳ מתמיד של ההתנהגות . בתהליך זה, טען, התעצב האדם המסוגל לתפקד בחברות המודרניות, המתאפיינות באינטגרציה גבוהה ובחלוקת עבודה מתקדמת, הקושרת ביחסי תלות אנשים רבים שאין ביניהם מגע ישיר . יציבותה של מערכת זו, ויכולתם של האנשים לתפקד בתוכה, תלויים בכך שיפקחו על עצמם ויימנעו מהתנהגות בלתי צפויה . בתהליך הציוויליזציה הציוויים והאיסורים החברתיים הפכו בהדרגה לחלק מהעצמי, למה שהיחיד תופס כחלק מ׳טבעו׳ האינדיווידואלי . הם הפכו לפיקוח עצמי אוטומטי, ל׳סופר אגו׳ מפקח . כך נוצר ה׳הומו קלאוזוס׳ – אדם התופס עצמו כיחיד נבדל, בעל גרעין פנימי ייחודי ואוטו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב