הקדמה

12 הקדמה של הערבים לציונות היא ביטוי של קנאה ושנאה למי שניצבים על שלב גבוה יותר בסולם הקִדמה . ההיגיינה, לצד מְסמנים נוספים כמו הרגלי דיור, דמוקרטיה והפרדה בין צבא למדינה, מייצגת עבור שניצר את הקדמה הציונית . כל אותם מאפיינים מצטרפים בדבריו לתיאור מהותני – חלק מ׳מטען התרבות׳ ש׳אנחנו׳ הבאנו אתנו מאירופה . על הסמיכות הגאוגרפית עם הערבים מפצה שניצר על 2 ידי הרחקתם בממד הזמן : הם מייצגים בדבריו שריד מאובן של סדר מֶדיאבַלי . השתלבות במרחב, השקולה עבורו להשתוות תרבותית, מוצגת כבלתי אפשרית מבחינה פיזיקלית, שכן כיצד יוכלו אנשי המאה ה- 12 ואנשי המאה ה- 20 לדור יחדיו ? 23 שנים קודם לכן פרסם רופא בשם אשר גולדשטיין מאמר בעיתון הארץ , ובו קונן על התנאים ההיגייניים הירודים ביישוב היהודי . כתב גולדשטיין : מי מאתנו הרופאים איננו יכול להביא ראיות לדבר עד כמה מגיעה בערות העם בנוגע לשאלות היגייניות יסודיות, וביחוד לשאלות התלויות באקלים המקומי ובתנאי החיים החדשים . ואם מי שהוא מטיל ספק בדבר, הרי הרפש, חוסר הנקיון, העדר עצים וצמחים יוכיח . ואל נא יסגור איש את עינינו בהשואה עם שכנינו הערבים, כי לא מפיהם אנו...  אל הספר