פרק שביעי: המיניאטורה

221 הפסיכולוג - ו ק ל ו חומ ר הפילוסוף - מקדיש מעט מאוד תשומת לב למשחקי המיניאטורות המעורבים לעתים קרובות בסיפורי הפֵיות . מנקודת מבטו של הפסיכולוג, הסופר מ ש תעשע עם עצמו בהמצאת בתים השוכנים בתוך אפונה . מדובר באבסורדיות בסיסית שממקמת את האגדה בדרגת הפנטזיה הפשוטה ביותר . ובסיפור הפנטזיה הזה, הסופר לא נכנס באמת אל התחום הרחב של הפנטסטי . נראה שהסופר עצמו, בעודו מפתח את ההמצאה הפשוטה שלו - לעתים קרובות באופן מגושם - אינו מאמין ב מצ י א ו ת פ ס י כו ל וג י ת התואמת מיניאטורות שכאלה . כדי שיאמינו לך, אתה צריך להאמין בעצמך . האם יש טעם, מנקודת מבטו של הפילוסוף, להעלות סוגיה פנומנולוגית שנוגעת למיניאטורות "הספרותיות" הללו, לאובייקטים הללו, המצטמקים בקלות כה רבה בידיו של איש המילים ? האם התודעה - הן של הכותב והן של הקורא-יכולה באמת ובתמים להיות פעילה במקור עצמו של הדימויים הללו ? עם זאת, יש לייחס לדימויים הללו אובייקטיביות מסוימת, ולו בשל העובדה הפשוטה שחולמים רבים דבקים בהם ומתעניינים בהם . אפשר לומר שבתי המיניאטורות הללו הם אובייקטים כוזבים בעלי אובייקטיביות פסיכולוגית אמיתית . התהליך שעו...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת בבל בע"מ