פרק שביעי

מסכת בכורות 192 . כרוב הלפת, פליקס 21איור . 67כלאים, עמ' הבבלי" . והלפתןבדפוסים המאוחרים ""לפתלן",ולפתק" א"מ נ - "לפתס", בפ - ב – ו ה ל פ ו נ ס ) מג ע"ב ( ; מן הסתם הכוונה לראש של לפת, כלומר "גדגלידא דליפתא"ומה לדשומסביר שרא י הסביר שהוא ההפך"שיל . רגרהבבלי גרס לפת שהראש שלה עגול ואינו אליפטי, שלא כראש זה רחב וחלקו התחתון צר, ואיןשחלקו העליון"אכלא"מ לי גרס "לפתן" או ( . לא מן הנמנע שהבב 21ללפת ) איורהדומ " ופירש או דרש כ"לפת", אבל צורתו של השם בכתבינספו"ל ונית ואין הוא קשורהיד הטובים ) "לפונס" ( מעידה שהוא מיו לֵפָס ( ביוונית, – lepas ) σαπέλ - לנהללפת . ייתכן שהכוו שמשמעו צוק סלע, כלומר הראש מתרומם כביכול הבבלי ) מג – ה מ ק ב ןים והצוואר נמוך וקצר מאוד . ימהכתפ והסבר זה אינו מסייע בידנו ראשו דומה למקבן,שבעע"ב ( קו בהבנת המום . רמב"ם מסביר ש"מקבן" הוא מקבת, שראשו מעיד שמום זהםרמב" . לטדומה לפטיש, כלומר שהמצח בו . 233 מכונה בימיו "אלקבי", שחלקו הקדמי של המצח בולט "שקוע", שצווארו קצר מהרגילמ נ - ב – טש ק ווו ש ר א ש העליונה . הרמב"ם עצמו פירש ארוועקב מום בחוליית הצ שמוט . בתוספתא : "צואר...  אל הספר