פרק שלושה־עשר: המשפחה החדשה

254 שפה אחת ודברים אחדים אלא מתקיימות מכוח רצונם של הצדדים להמשיך ולחיות בהן . כל עוד הן בגדר תופעות שוליות, קוריוזיות, יכול המשפט להעלים עיניו מהן . אך כאשר הן מתרחבות לתופעה וקונות להן אחיזה של ממש במציאות החברתית, סופן שהן כופות עצמן על המשפט ומחייבות אותו לאוורר את מושגיו, לקלוט רעיונות חדשים, ולפרוש את חסותו עליהן . תהליך זה עשוי להתרחש הן ביחס לזוגיות הן ביחס להורות . ברם, שעה שלגבי הזוגיות יכול המחוקק לשלול את זכות הנישואין אך לא את הזכות לחיים משותפים, לגבי ההורות החדשה, שמתממשת בסיוע מבחוץ, באימוץ או בטכניקות מלאכותיות של הולדה, עשויה להתעורר בכל חריפותה שאלת הזכות להורות, לרבות שאלת מעמדה של ההורות הפסיכולוגית . לכל הסוגיות הללו יש לגשת ללא דעה מוקדמת ומגמתית, ותוך ביטול ההשקפה האישית והנטייה הפרטית, שכן לגבי עניינים אלה נכונה במידה רבה הקביעה שההוויה קובעת את התודעה, ומכל מקום יש להשאיר לשיפוטו האישי הפרטי של האדם את העדפותיו או את אילוציו בבחירת המסגרת המשפחתית הראויה לו . לכן, אינני בא לייצג כאן השקפה פרטית שלי על התפתחותו הרצויה של מוסד המשפחה, או להשיב לטענות הכופרות בחש...  אל הספר
מכון שלום הרטמן