פרק שביעי: הוויכוח האידאולוגי שמאחורי שאלת הנהגת הנישואין האזרחיים

הוויכוח האידאולוגי שמאחורי שאלת הנהגת הנישואין האזרחיים 167 מדי . וככל שיסתגל הדין הדתי לדרישה הבאה מבחוץ, וימצא פתרונות במנגנוני התיקון של ההלכה עצמה, כגון דרך התקנה או המנהג — כך יישמרו כבודה וכוחה של הרבנות בציבור . לפיכך, דווקא הרוצים לשמור על מעמד הרבנות ועל האוטונומיה שלה בפסיקה הדתית, צריכים לשאוף למזעור הקשר שבין תוקף אזרחי ואקט דתי ולצמצם את הפסיקה של הדיינים בהשלכותיהם הרחבות של הנישואין והגירושין ( כגון ענייני ממון ומשמורת בגירושין ) . כל הכרעה בנושא זה נגזרת מאופן הערכת המציאות החברתית על רקע הדין הנוהג, לרבות אותן דרכים אזרחיות שפותחו לשם עקיפתו, ועל כך נעמוד בהרחבה בהמשך . מבחינה זו, מוכנה המערכת הדתית לשלם מחיר, ובלבד שתוכל להמשיך ולהחזיק בבלעדיותה הסמלית, וכך היא נאלצת להשלים עם פריחתן ושגשוגן של תופעות ‘מתירניות‘ דוגמת הידועים בציבור, שזוכות ביתרונות משפטיים שונים . אם כן, המצדדים בהמשך כפיית הדין הדתי על כלל הציבור, מקריבים לכאורה שיקולים דתיים למען אינטרסים חברתיים ולאומיים, ביניהם הרצון להפחית נישואי תערובת, למנוע פילוג בעם לשתי כיתות שלא יתחתנו זו בזו, לשמור על זיק...  אל הספר