פרק רביעי: עמימות מכוונת ופיקציות משפטיות כדרך התמודדות עם דילמות מוסריות

84 שפה אחת ודברים אחדים חינוך משפטי וערכים מוסריים במשפט שאלה עתיקת יומין היא אם המשפטן הוא בחזקת טכנאי שקונה לעצמו ידע מקצועי ואמור לחשוף בעזרתו אמת נתונה, או שהוא אדם שפועל לאור ערכים מוסריים וחותר להגשמתם, ולכן חינוכו המוסרי הוא תנאי מוקדם 1 באיזה מסלול לעצם הלימוד . תומס קון ניסח זאת בשאלה מהו ‘מדע תקני‘ ? הכשרה צריך לעבור איש המדע — במקרה שלנו : המשפטן — כדי להפוך לבוגר ? מהן הפרדיגמות שעליהן הוא מתחנך ושעליהן הוא אמון במסגרת תפקידו ? האם ראוי שבוגר הפקולטה למשפטים ישא עמו מטענים ערכיים מוסריים, בשונה לדוגמא מבוגר הפקולטה למדעי הטבע ? 2 שאלה זו עולה מן הסיפור התלמודי המתאר מהפך שחל בבית המדרש . תחילה נקט רבן גמליאל, ראש הישיבה, גישה אליטיסטית ובררנית והכריז כי כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש . בחינות בגרות ובחינות פסיכומטריות לא היו נהוגות באותם הימים, ומידותיו של המועמד שימשו לו כרטיס כניסה . לימים החליטו חכמים להעביר את רבן גמליאל מכהונתו מכיוון שפגע בכבודם של חבריו, והחליפוהו ברבי אלעזר בן עזריה . באותו היום שבו בוצעו חילופי גברי אלה, סולק שומר הפתח בבית המדרש, ונית...  אל הספר
מכון שלום הרטמן