140 שונא שקרים ה' התלמיד גדל במשפחה דתית, התחנך במערכת הממלכתית דתית בישראל והיה שומר מצוות . עם זאת, מוזר היה בעיניו, ואף כעין מעשה הבל, לומר תפילת אבל על חורבנה של העיר ועל גלות העם ממנה – אותה עיר שהם שבו אליה ובנו אותה מחדש, עיר זו שבה חי ואותה הכיר היטב כמיושבת וכמשגשגת . המילים שנדרש להגיד על ידי ההלכה, המושגים שהיא פרשה לפניו להרהר בהם, הלך הרוח שהיא תבעה ממנו לאמץ – כל אלו עמדו בסתירה להתנסותו בחייו בפועל . הוא שאלני אם לדעתי עליו להמשיך ולומר את תפילת "נחם", תוך שהוא מוחה : "זו אינה המציאות ! " . נשמע לי כאילו כבר גמר אומר בלבו, אך הוא הוסיף לעמוד שם, כאשר מודעות חדשה זו לא התירה את אסוריו אלא כאילו גרמה לו שיתוק, כמי שאינו מסוגל לממש את השלכות ההיגיון והאינטואיציה שלו עצמו . "ובכן מה הבעיה ? " שאלתיו, ואמרתי לו שלדעתי טענותיו משכנעות . "התפילה כתובה בסידור ! " השיב . תלמיד זה התמודד עם סוגיה דומה לזו שהתלמוד מייחס לירמיהו ולדניאל ( ראו לעיל בפרקים הראשון והחמישי ) , אם כי מן הכיוון ההיסטורי הנגדי . כמו הנביאים הללו, הוא ירש נוסח תפילה הסותר את העובדות במציאות הנוכחית, שמהן אי...
אל הספר