מבוא

כ ו פ ר י ם ו מ ש ו מ ד י ם | 9 2 2 הוגן בבית משפט, בפני מושבעים שמעמדם החוקי דומה, וכן הלאה . בעוד הקהילות הדמוקרטיות המודרניות נוקטות עמדה שונה, ומאפשרות לוותר על האזרחות בהליך רשמי או במסגרת נטישה בלתי-רשמית, רוב הכותבים היהודים קרובים ברוח דבריהם לבלקסטון . האקסיומה שטבע רש"י, 'אף על פי שחטא — ישראל הוא' ( מקור 10 להלן ) , עיצבה את הדיון ההלכתי באופן גורף . המונח 'חוטא' אינו מתייחס בהקשר זה לאדם שעובר על הלכה מסוימת, אלא לאדם שפורץ את גדר ההלכה בכללותו, למשל אדם שבכוונתו לחיות מחוץ לעולמה של תורה או להיראות כמי שחי כך ( יש לציין כי עבירה על הלכות מסוימות בפרהסיה, ובמיוחד חילול שבת, נתפסת לרוב כסימן לכוונה כזו . ראו למשל את הטקסט ממסכת עירובין, מקור 8 להלן ) . שני הכינויים לאדם שמפר את החוק בצורה שיטתית שכזו הם 'משומד' ו'מומר' . 'משומד' הוא מונח של חז"ל ; שורש המילה הוא 'שמד' — מילה נרדפת להרס — ומשמעותה כנראה היא שהחוטא נהרס, באופן סביל או פעיל, ומביא על עצמו 'שמד' . במקורה שימשה המילה לתיאור היהודים שנכנעו לרדיפות והמירו את דתם . במונח 'מומר' נעשה שימוש בטקסטים ימי-ביניימיים ; המש...  אל הספר
מכון שלום הרטמן