ה י ר ר כ י ה מ ג ד ר י ת | 9 0 1 הן מודרות מבית הדין ומבית המדרש — המוסד הקובע את נורמות החיים והמרחב החינוכי . בשני מרחבים אלה נשלל מקומה של האישה, אם בטענה על אודות יכולותיה המנטליות והמוסריות המוגבלות ואם בשל חובותיה במשק הבית . ההבחנות ההיררכיות המוקדמות ביותר חושפות תפיסות עמוקות של אי-שוויון מוסרי או רוחני, והן המובעות לראשונה בפירושים שניתנו לחטאה של חוה . אף שמחאות כנגד תפיסות דומות הושמעו כבר בתקופות קדומות, בספרות חז"ל אין ולו קול אחד שטוען כי ההבחנות היסודיות שבין גברים לנשים דורשות דיון מעמיק יותר . נחיתותן של נשים הייתה עבור חז"ל בבחינת עובדה מובנת מאליה ; לעיתים תכופות היא זכתה להבעה מפורשת בביטויים צורמים, ובכל מקרה היא לא עמדה לדיון . בפשטות — שעבוד המין הנשי הוכר כעובדה קיימת . קשה מעט לשחזר את ההצדקה הדתית שניתנה לנחיתות הנשים, אולם נראה שהיא התבססה על התפיסה שלפיה נשים קדושות פחות מגברים, משום שהן צוו בפחות מצוות, בייחוד בכל הקשור לפולחן וללימוד תורה . ( סברה דומה עלתה בדיוננו בפרק הקודם, שלפיה כוהנים הינם קדושים יותר משאר העם משום שהם חויבו במספר גדול יותר של מצוות...
אל הספר