פתח דבר

לצרכנים ) , ההתמקדות של חברת אפל ביצירת רווחים ובהבסת מתחרים בולטים ( למשל סמסונג ) בהחלט גברה על רבים מן השיקולים האחרים של החברה . מבט כללי על עולם העיצוב התעשייתי בימינו מלמד כי השוק נשלט בידי כמה תאגידי ‑ על וכמה מעצבי ‑ על, שהם עצמם הפכו למותגים בעלי שם בינלאומי, למשל פיליפ סְטארק ( Starck ) , האחים בּוּרוּלֶק ( Bouroullec ) , נֶנְדוֹ ( Nendo ) , קארים ראשיד ( Rashid ) ואחרים . למרות זאת, מאז המשבר הכלכלי ב ‑ 2008 והמשברים החברתיים והפוליטיים שאירעו בעקבותיו ברחבי העולם, כדוגמת עליית דאעש, המשבר בסוריה ומשבר הפליטים באירופה, הועמו במידה מסוימת הזוהר, היוקרה והמשיכה של מותגי העל, ותשומת הלב של תרבות הצריכה והעיצוב הוסטה למדינות מזרח אסיה, סין והודו . מעצבי העל, בדומה לאדריכלי העל, איבדו מעט ממעמדם לטובת שיח חדש על אתיקה בעיצוב, על אידיאולוגיה, על מוסר חברתי ועל מעורבות פוליטית קהילתית ובינלאומית בעולם הייצור ההמוני . בשפת העיצוב אנחנו עדים לשינוי ‑ שאינו רק סמנטי ‑ מהתמקדות במשתמשים או בצרכנים להתמקדות באנשים, או "שותפי עיצוב" כפי שהם מכונים בשיח העיצובי בחלק ממדינות סקנדינביה . מד...  אל הספר