פרק שמונה‑עשר: אשר יגורתי בא לי

■ ■ ■ לאחר 20 שנה, נבואות החורבן של גרשון באשר לתלות בחברת החשמל איימו להתגשם . ב ‑ 1989 החליט דירקטוריון החברה לבחור בסילבן שלום, צעיר בן ,32 כיושב ראש . שלום היה איש פוליטי, ממקורבי ראשי הליכוד, מפלגת השלטון . למרות הרזומה המרשים של שלום הצעיר - שלושה תארים אקדמיים, בכלכלה, בראיית חשבון ובמשפטים, מנכ"ל משרד האנרגיה, יועץ לשרים ודירקטור בכיר - חופי, מנכ"ל החברה שעמד בפני פרישה, התנגד למינויו בתוקף וטען כי אין לו כישורים נכונים לתפקיד . משהסתבר לו כי דירקטוריון החברה יעמוד על מינויו של שלום, התפטר 193 חופי מתפקידו . גרשון, באופן טבעי, קיים כמה מפגשים עם שלום . למרות חששותיו, הוא התרשם כי עמדתו של שלום בעניין אלקו לא תהיה שונה בהרבה מזו של חופי . ובכלל, שלום התמקד יותר בטיפול בגרעונות העצומים של חברת החשמל, שאותם הצליח להפחית . גרשון דאג להבהיר לשלום, כמו גם לציבור, כפי שטען בהודעה שהוציאה אלקו לבורסה, כי "לחברת החשמל לא היתה כל מדיניות של מתן בלעדיות לחברה במכירת שנאים, 194 וכל המכירות לחברת החשמל בוצעו לאחר זכייה במכרזים פתוחים" . בשנתיים של כהונת שלום, עד היבחרו לכנסת ה ‑ ,13 ביוני ,...  אל הספר