עתיד מזהיר כמדען המתמחה בפיזיקה גרעינית . פרופ' וולפגנג פאולי, חתן פרס נובל בפיזיקה ( 1945 ) , האיש המרכזי בעת ההיא במחלקה המהוללת, ביקש ממנו לשמש לו כאסיסטנט באחד ממחקריו . גרשון לא רק ששימש לו כאסיסטנט, אלא עשה אצלו את התזה לתואר השני ואף התכוון להמשיך אצלו את עבודת הדוקטורט . את רוב ימי ציריך העביר גרשון בקמפוס : בהרצאות, בעבודה במעבדות ובספרייה הגדולה של הפוליטכניקום . לרוב היה מגיע לחדרו בשעות הערב המאוחרות וממשיך בלימודיו . את ההרגל ללמוד אל תוך הלילה הוא סיגל לעצמו כבר מילדות, וכל חייו יהיה "איש של לילה" מובהק . בבקרים אפשרה לו מערכת השעות השווייצרית לקום בשעה מאוחרת . גם את סופי השבוע החופשיים הקדיש גרשון ללימודיו . ברור שהוא לא תמיד עסק בנושאים שלמד באוניברסיטה . לעתים גלש למחוזות אחרים, אך אלה לרוב השיקו לתחומי התעניינותו האקדמיים . חיי חברה העסיקו אותו מעט מאוד . הוא לא רכש כמעט חברים . היו לו אמנם מפגשים רומנטיים, כיאה לאיש צעיר בן גילו, אך הם לא הפכו עיקר . היה ברור כי העדיף את הבדידות וההשתקעות בלימודים . הוא כתב הביתה לעתים רחוקות, אך במכתביו ניכרו הגעגועים והרצון לחזור ...
אל הספר