פרק שני: אלכסנדר - ממהנדס חשמל לבעל מפעל

בארץ - הודיעו לה חד וחלק כי אין צורך בעוד רופאת ילדים, והציעו לה להתמחות ברפואת עיניים . פלורה המתוסכלת חשה עתה מושפלת . היא עברה השתלמות אצל רופא העיניים פרופ' סיני, ואף החלה לעבוד באופן חלקי כרופאת עיניים בבית החולים "הדסה", ברחוב בלפור בתל אביב . ואולם, זמן קצר לאחר שהחלה לעבוד, הודיעו לה מעסיקיה כי בשלב ראשון היא לא תקבל שכר כלל, וכי היא מתבקשת לעבוד בהתנדבות כיוון שבעלה יכול במשכורתו לפרנס את המשפחה . . . 20 בשניםבחלוף זמן קצר עזבה פלורה את עבודתה בעצב ובזעם . הבאות חשה שאינה מוצאת את מקומה . אלכסנדר ניסה לסייע לה כמיטב יכולתו, וגם עשה מאמצים עילאיים להעלות את משפחתה מליטא אך הדבר לא הסתייע בידו . העלייה לישראל היתה אפוא, עבור פלורה, אמו של גרשון, שבר קשה וחמור . משלח ידה, כמו גם תרבותה ושפתה, נשללו 21 במצבה ממנה . היא חשה מנותקת, חסרת שורשים ומנוכרת לסביבתה . זה התקשתה בניהול הבית ובהפגנת חום ותשומת לב מספקת לילדיה הצעירים . באקלים המשפחתי שנוצר, התפתחו יחסים עמוקים וקרובים בין גרשון לבין אלכסנדר אביו . ואולם, חייה של פלורה בכל זאת עברו תיקון . התפתחות אלקו, הרווחה הכלכלית, המעבר...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)