פרק שביעי: איסור "יין נסך"

תיסור איין מסעא 121 הדינמיקה של יצירת הגבולות אינה פשוטה . בפסיקה עצמה אפשר להבחין במקרים רבים במגמות מנוגדות . כל פסיקה תובעת מחיר הקשור בנסיבות כלכליות ופוליטיות מסוימות . פסק ההלכה מושפע גם מדעתו האישית של הפוסק על טיב היחס הרצוי בין העם היהודי לבין סביבתו הנוכרית או בין קבוצות שונות בתוך העם היהודי . כך לדוגמא, כפי שנראה בהמשך, מעמדו של יין שנמצא בחזקתו של נוצרי שונה ממעמדו של יין שנמצא בחזקת מוסלמי . במקביל, נראה בפסיקה גם הבחנה בין קבוצות בתוך העם היהודי . הפוסקים חלוקים לגבי מעמדו של יין שנגע בו יהודי מחלל שבת . וכך, כאשר הפוסקים חלוקים לגבי למידת הקיטוב הנאותה בין הקבוצה היהודית המתבדלת לבין כלל ישראל, נמצא פסקים שונים הנוגעים לדרגת החומרה שיש לנהוג ב"איסור יינם" . במקום שקיימת נטייה להמעיט בחומרת הקיטוב הולכות ומתגבשות קטגוריות ביניים לגבי חומרת איסור "יין נסך", כמו : "אסור בשתייה ומותר בהנאה", או אף "מותר בהנאה במקרה של הפסד מרובה" . בפרק השני — "מתודה" — הובאו דבריו של ברודל ( 2001 ) , שמגדיר שלוש יחידות זמן אשר יש לתת עליהן את הדעת בהסבר היסטורי . ברודל מדגיש במיוחד את הצור...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד