116 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית שנות האילן . בשולחן ערוך מוזכר ט"ו בשבט כיום שאין אומרים בו תחנון, אך אין אזכור של מנהגים הקשורים בו כחג . וכך מצינו : נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט, ולא בראש חודש, ולא במנחה שלפניו, ולא בחנוכה, ויש אומרים גם במנחה שלפניו, בפורים אין נופלים על פניהם ( שולחן ערוך אורח חיים קלא, ו ) . בימי הביניים באשכנז הופיע המנהג לאכול פרות : "בט"ו בשבט — שהוא ראש השנה לאילנות ונוהגין האשכנזים להרבות אז במיני פירות של אילנות" ( משנה ברורה קלא, לא ; וראו גם מגן אברהם קלא ) . במאה השש-עשרה, עם עליית המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ-ישראל, קיבל ט"ו בשבט את מקומו כחג . האר"י ( רבי יצחק לוריא אשכנזי ) התקין את הנוהג לאכול מפרות ארץ-ישראל כדי לסמל את השתתפות האדם בשמחת האילנות . תיקון זה התפשט בקהילות ישראל בארצות המזרח ואחר כך התקבל באשכנז . לגיבושו של ט"ו בשבט כחג תרם גם הספר "פרי עץ הדר", שחובר באמצע המאה השבע-עשרה בידי מחבר לא ידוע . בספר זה מופיע תיקון ליל ט"ו בשבט ומפורטים בו שלושים מיני פרות שנוהגים לאוכלם באותו הלילה, וכן ברכות ותפילות . א...
אל הספר