תגטודו של היין בהלהה ובממהפ 109 ויש לומר, מפני שכל הנסים שנעשו לבני ישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה . כי בתחילה נטרדה ושתי מן המלכות על ידי משתה היין שנאמר : "ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי וגו'…" ( אסתר א, י ) . ובאה אסתר תחתיה על יד משתה, שנאמר : "ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר וגו'" ( שם, ב יח ) , וכל ענין המן ומפלתו על ידי משתה היין היה . לכן חייבו להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר, ועתה יהיה נזכר הנס הגדול בשתיית היין ( ספר אבודרהם, דיני פורים עמ' רט ) . גם פרשנים בני זמננו מפרשים את המגילה באמצעות ציר המשתה . לדעת גרוסמן ( תשנ"ט ) בסיפור המגילה אפשר להבחין בין צמדי משתאות : המשתה בעקבות המלכת אחשוורוש והמשתה בעקבות המלכת אסתר ; צמד המשתאות שעשתה אסתר למלך ולהמן ; צמד המשתאות, בי"ד באדר ליהודי כל המדינות ובט"ו באדר ליהודי שושן, שחגגו היהודים לאחר שעמדו על נפשם ונקמו באויביהם ; צמד המשתאות שנערך לאחר שליחת האגרות : בפעם הראשונה האגרות כללו את גזירת השמד על היהודים ( מגילת אסתר ג, טו ) . ואילו בפעם השנייה לאחר שנשלחו האגרות ...
אל הספר