תגטודו של היין בהלהה ובממהפ 103 ברכה על קדושת היום בכניסת השבת . כבר בתקופת התנאים אנו מוצאים מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בעניין סדר הברכות בקידוש על יין בליל שבת ( משנה, ברכות ח,א ) : האם יש לברך קודם את ברכת היום : "מקדש השבת" או שיש להקדים ולברך את ברכת היין ? ממחלוקת זו ניתן ללמוד כי לדעת בית הלל ובית שמאי כאחד נעשה הקידוש על היין חלק בלתי נפרד מטקס קבלת שבת . הדיון במשנה מעיד על כך, שהקידוש נערך על היין כבר במאה הראשונה לספירה . הגמרא נתנה תוקף לקידוש היום באמצעות היין בהסתמכות על הדרשה : "זכור את יום השבת לקדשו — זכרהו על היין" ( בבלי, פסחים קו ע"א ) . בפרק על המדרש הבאתי את דברי האגדה ( אוצר המדרשים ע"מ קסב ) שנאמרו על רבי זכאי ( תנא, מהדור החמישי ) בשבח הקידוש על היין, ובשכר שזכו לו הוא ואִמו בזכות הקפדתם על קידוש השבת ביין . רעיון מקביל מובא בבבלי בשם רבי הונא ( דור שני לאמוראי בבל ) : "הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי [ חביות ] יין" ( בבלי, שבת כג ע"ב ) . ככל הנראה גם טקס ההבדלה היה חלק מהסעודה . לדעת אלבוגן ( 1911 Elbogen ) היו בני החבורה מתאספים לסעודה שלישית ובסיומה היו ...
אל הספר