100 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית שירות ותשבחות . יין קונדיטון, יין קוסס ( בהתאם לתוספתא דלעיל ) , יין שיש בו קמחין,יין מגולה, יין שריחו רע, ויין תמד ממוקמים על הקוטב "היעדר-שליטה" ולכן אינם ננסכים על המזבח . לגבי קידוש קיימת מחלוקת לגבי יין קונדיטון, יין קוסס, ויין שיש בו קמחין . אולם לדעת כל הפוסקים, אין לקדש ביין מגולה, ביין שריחו רע וביין תמד משום איכותם הירודה . נוסף על הניגוד שליטה / היעדר-שליטה, הראיתי שהיין משקף מיונים תרבותיים נוספים הקשורים בסוגי עיבוד ובמרחבים קיומיים שונים . ההלכה היהודית מבחינה בין יין חי לבין יין מזוג ולבין יין מבושל ויינות רקובים ( בקטגוריה זו נכללים כל היינות הפגומים : יין מגולה, יין שריחו רע ויין תמד ) . יין חי עבר עיבוד חלקי, הנותן ליין יכולת השתנות . יין מזוג עבר עיבוד נוסף דרך מזיגת היין החי במים . גם ביין זה נשמרת יכולת ההשתנות אך כאמור יין זה פחות חריף . יינות רקובים ויין מבושל עברו עיבוד סופי שמונע מהם את יכולת ההשתנות . סוגי העיבוד השונים מתאימים לסוגים שונים של פעילות . יין חי הוא היין היחיד הראוי לכתחילה להינסך בבית המקדש . על מנת להכש...
אל הספר