(ב) יין קונדיטון

מהו ייןש ט מטודת המבק של ההלהה 85 "כי כל שאֹר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשֶה לה" ( ויקרא ב, יא ) . לגבי קידוש קיימת מחלוקת : בתלמוד מופיעה הדעה שאפשר לקדש על יין קונדיטון : "מהו לצאת בקונדיטון ? מדתני [ ששנינו בשמו של ] בר קפרא : קונדיטון כיין הדא אמרה [ כי יין הזה שאמרו ] יוצאין ביין קונדיטון" ( ירושלמי, שקלים ג ב, מז ע"ב ) . כמו בעניין יין מבושל גם בקשר ליין קונדיטון יש פוסקים שסבורים שיין זה הוא משובח ומתירים לקדש בו . וכך כותב הרשב"א : ואם תאמר : לימא ליפוק [ תאמר שיצא ] שנתן לתוכו דבש, דאף הוא פסול לגבי המזבח, ואם הביא פסול ? יש לומר : דהתם [ ששם ] גזרת הכתוב היא, כמזוג, ומכול מקום עילויי עליה [ מעולה הוא ממנו ] , וכל שמעליהו [ שמעולה לגביו ] מברכין עליו בורא פרי הגפן ומקדשין עליו . ובהדיא [ ובפירוש ] גרסינן [ למדנו ] בירושלמי, בפרק ערבי פסחים, גבי ארבע כוסות : יוצאין בקונדיטון, וקונדיטון הינו דבש ופלפלין ( חידושי הרשב"א, בבא בתרא צז, ע"ב ) . גם בסוגיה זו אפשר לראות חפיפה חלקית בין סמלים . מבחינה סמלית, דבש דומה ליין . כמו יין, צריכת דבש נאותה מותנית בשמירה על מידה נכונה . צריכת דבש ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד