(ד) יין כושי, יין בורק, יין הליסטון ויין מרתף

80 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית רבא מנמק את דעתו של רבי יהודה בהסתמכו על הפסוק במשלי "אל תראה יין כי יתאדם" ( משלי כג, לא ) . גם פסוק זה מדגיש את חשיבות המראה . מכאן שיש העדפה של יין שצבעו אדום . ראשונים נחלקו בדעותיהם האם העדפה זו יסודה בהעדפת צבע מסוים או שהצבע מהווה סימן הכר לשינוי טיבו של היין ( ראו שו"ת תשב"ץ חלק א סימן פה ד"ה : "אלא מיהו" ) . מנקודת המבט הבוחנת את היין כמבטא את המתח בין שליטה להיעדר-שליטה, ניתן לומר, כי השינוי מעיד על חוסר שליטה שפוגם ביכולתו של יין זה לסמן את היחס הרצוי בין שני הקטבים . לגבי יין שחור : יין כושי נחשב כיין אדום שלקה, כלומר שהשתנה באופן שלילי, ולכן יש לפסול אותו לניסוך . מנקודת מבט אנתרופולוגית אפשר להתייחס למשמעות הסמלית של הצבעים . צבעו של יין כושי — שחור וצבעו של יין בורק — לבן, ובזה שונים הם מיין חי, שצבעו אדום . בפרק הראשון דנתי בקשר שבין הופעת הצבעים בטבע לבין המשמעות הסמנטית של צבעים . כאמור, לדעת טרנר ( 2004 : 58 - 68 ) , המפגש עם הצבעים בטבע מהווה בסיס ליצירת סמלים . המשמעות הסמלית של כל צבע שונה בתרבויות השונות, מכיוון שהמשמעות ה...  אל הספר