(ג) יין צימוקים

78 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית ענבים יבשים ועשה מהן יין" . הרשב"ם מפרש, אפוא, שיין צימוקים נוצר מצימוקים שנדרכו ללא השריה במים . לפי הבבלי ( שם ) , יין צימוקים, ראוי רק בדיעבד להינסך על המזבח, ואילו לקדש עליו אף לכתחילה מותר . ובהתאם לכך, לגבי קידוש פוסק הרמב"ם : . . . ויין צימוקים מקדשין עליו . והוא שיהיו צימוקים שיש בהם לחלוחית, שאם ידרוך אותן יצא מהם דבשן . . . ( רמב"ם, משנה תורה, הלכות שבת, כט, יז ) . כאמור, לדעת הרמב"ם ניתן גם לכתחילה לקדש על יין צימוקים . לעומתו טוען רבנו שמחה בן רב שמואל מויטרי ( תלמיד רש"י ) במחזור ויטרי ( החיבור הושלם בשנת 1208 ) , שיין צימוקים נוצר מצימוקים שהושרו במים . לדעתו, יין זה הוא בגדר של יין גרוע, ולכן רק כאשר יין משובח יותר אינו בנמצא ניתן לקדש עליו, וזה לשונו : . . . יין צימוקים לא יביא לקרבן, ואם הביא כשר . וכיון דלקרבן אם הביא כשר לקידוש ולהבדלה לכתחילה כשר במקום שאי אפשר לו ( מחזור ויטרי, הלכות פסח סימן סד ) . ביין צימוקים שהושרו במים קיימת אותה בעייתיות שנדונה כבר לגבי יין מזוג, שמקורה ביחס הבעייתי שבין היין למים . וכך אנו למדים מדברי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד