היין במדרש 55 להוביל לשפיכות דמים ממש או לחטא הקשור בדם : "יין ושֵכר על תֵּשְתְ" ( ויקרא י, ט ) . ר' עזריה פתח : "אל תֵּרֵא יין כי יתאדם" וגו' ( משלי כג, לא ) : אל תֵּרא יין כי יתאדם, כי יתאוִִה דם, מתאוה לדם נִדה ולדם זיבה ( ויקרא רבה יב א, עמ' רמג ) . מדרש קדום זה מזהיר מפני שתיית יין שעלולה לגרור בעקבותיה בעילת נידה וזבה . מדרש נוסף שיוצר הקבלה מטפורית בין יין לדם : אמרו : שתי נשים אחיות יפיפיות היו בירושלם ותפשום כַּשְדים, ונשתמשו עם כל אחת מהן מאה וחמשים איש, עד שמתו מחמת התשמיש והיו צועקות ואומרות : איה רחמיך ה' שבראת בהם העולם . וכשמתו היה מקונן עליהן ירמיהו : "נשים בציון עִנו בתולות בערי יהודה" ( איכה ה, יא ) . והיו הכשדים בועלים הבתולות עד שהלך דם הבעילה כיין מן הגת , שנאמר : "בתולותיהָנוּגוֹת והיא מר לה" ( איכה א, ד ) . אל תקרא נוּגוֹת אלא מִן גַת . "גת דרך ה' לבתולת בת יהודה ( איכה א, טו ) . אל תקרא "לִבְתוּלַת" אלא "לִבְעוּלַת" ( מדרש זוטא, איכה, נוסח ב' עמ' לח, ח ) . מדרש זה ( נערך כנראה במאה העשירית לספירה ) , מבטא גלויות את הקשר האסוציאטיבי בין יין לדם . אסוציאציה כזו מס...
אל הספר