רטע תיתורקי 25 שטראוס . כמו דירקהיים גם היא מתייחסת למישור התצפית הגלוי, ואינה מתחייבת לרעיון של לוי-שטראוס בדבר קיומה הלא-מודע של הסטרוקטורה . ושלא כלוי-שטראוס, היא מפרשת את מערכת הסמלים בהקשר תרבותי מסוים, ואינה מנסה למצוא מכנה משותף בין התרבויות השונות . דגלס ( 1972 ) אמנם שואבת מלוי-שטראוס את הרעיון שהמשמעות של סמלים נגזרת מהיחסים ביניהם, אולם היא דוחה את הרעיון שמערכת הסמלים בנויה מדיכוטומיות בלבד ומראה, כי מלבד הדיכוטומיות קיימות קטגוריות מתווכות . כדוגמא היא טוענת ( שם ) , שבתרבות היהודית החלוקה הקטגוריאלית של בעלי חיים כוללת : בעלי חיים שאינם ראויים למאכל, כגון שרצים ( ויקרא יא, כ ) , בעלי חיים ראויים למאכל אך אינם ראויים לקורבנות בבית המקדש, כגון דגים ( ויקרא יא, ג ; דברים יד, ט ) , ובעלי חיים ראויים למאכל וגם להקרבה בבית המקדש, והם נתפסים כטהורים ביותר, כמו : כבשים ( ויקרא יא, ג ; דברים יד, ד ) . דגלס מוסיפה ואומרת, כי הבניה זו של העולם הטבעי תקפה גם לגבי החברה . היא מציינת בהקבלה, כי בעם היהודי מובחנות קבוצות בדרגות טהרה שונות, כמו מצורעים ( ויקרא יד, ח - י ) או טמאי טומאת מ...
אל הספר