ב. אוכל: בין צורך למטפורה

רטע תיתורקי 17 לבין מזון רצוי פחות ולבין מאכלים אסורים . התרבות מגדירה אילו מאכלים ניתן לערבב ואילו מאכלים אי-אפשר לערבב ויש להגישם בנפרד . במסגרת התרבות מיועדים מאכלים מסוימים למועדים שונים . לפעמים התרבות גם מגדירה את הכמויות שיש לאכול . בחלק מהתרבויות מאכלים שונים מיועדים לקבוצות חברתיות שונות . התרבות גם מגדירה את הקבוצה החברתית שבה מתבצעת האכילה ; מי מכין את הארוחה ומי מגיש אותה . את פעולת האכילה מלווה השֹיח על האוכל במיתוס, בספרות ובאמנות . הנורמות והנימוסים הקשורים באכילה והשֹיח על האוכל מלמדים שהאוכל ואופני האכילה פועלים בכמה רבדים תרבותיים . בדיון שלפנינו אציג בקצרה שתי גישות, אשר בעזרתן ניתן להבין את תופעת האכילה . גישה אחת יוצאת מנקודת מבט הסתגלותית- התפתחותית . נושאי מחקר מרכזיים של חוקרים הדוגלים בגישה זו מתייחסים לקשר שבין המבנה האקולוגי לבין המזון שבני תרבות מסוימת צורכים, וכן לשינויים החלים במבנה התזונה לאורך שנים . בגישה זו מחזיקים חוקרים כגון : וילסון ( 1975 Wilson ) , נורג' ג'רום ( 1975 Norge Jerome ) ,מקינטוש ( 1996 McIntosh ) ודיימונד ( 2002 Diamond ) . גישה שנייה ...  אל הספר